איפה נהיה בעוד 5, 10 ואפילו 50 שנה? האם נצליח להתיישב על כוכב אחר?
איך נרפא את עצמנו מרחוק? מתי נאכל חגבים לארוחת הבוקר וחמין בקפסולות? האם הרובוטים 'ישתלטו על העולם'? וכיצד נוכל למנוע את האסון הבא? אלו שאלות שקשה לענות עליהן בוודאות היום אבל אנו יודעים שהדור הצעיר, אזרחי העתיד, יפגשו השערות אלו במציאות לתוכה הם גדלים.

רק לפני שנה חשבנו שנתווכח החודש על מי יארח את החג הקרוב או נתכנן את החופשה הבאה בחו"ל והנה הגיעה מגיפה עולמית שטרפה את כל הקלפים ושינתה את החיים כפי שהכרנו אותם. נדמה שאת האנושות היה כבר קשה להפתיע עד שהגיעה שנת 2020 ושאלות על העתיד חזרו להיות רלוונטיות יותר מתמיד. משחר ההיסטוריה שאפו בני אדם לחזות את העתיד והחשיבה על העתיד היא פעולה טבעית ויום יומית לכל אדם, המבדילה אותנו מבעלי החיים ומעניקה לנו כוח עצום: אפשרות לבנות תסריטים עתידי של המציאות ולשחק בהם בראשנו ובדמיוננו.

חקר העתיד נוגע בתחומים רבים בחברה, בטכנולוגיה, בתעשייה ובטבע ומתרכז באינטרסים אנושיים ערכיים. זה נכון שלא ניתן לדעת בוודאות מה יקרה בעתיד, אך כיום ידוע לנו שמהימנות חיזוי של תסריטים אפשריים (לפי מודלים מקצועיים) מגיע למהימנות של כ-70%. חשיבה עתידנית משלבת בתוכה הרבה דמיון, אך היא גם לוגית, מסודרת ומתבססת על ניסיון העבר, ניתוח תהליכים המתרחשים בהווה, עיבוד מידע וחשיבה יזמית ויצירתית. הניסיון לדמיין תמונת עתיד אוטופית מכריח אותנו לזהות אתגרים אפשריים, להתכונן גם למצבים דיסטופיים ולהציע רעיונות לפתרונות.

מנפצים את כדור הבדולח

כהורים וכמחנכים אנחנו שואפים להקנות לתלמידים שלנו את 'כישורי המחר' ולהכין אותם באופן מיטבי למה שעתיד לבוא: אם תאכל – תהיה חזק, אם תשקיעי בלימודים – תהיי רופאה, מי שיעשה תואר ראשון – יתקבל לעבודה טובה וכן הלאה.

אנחנו מתבססים על ניסיון החיים שלנו, על מה שהיה נכון עבורנו בעבר ועל תפיסות תרבות שהונחלו לנו. האם זה באמת מה שיכין את הדור הצעיר למציאות המשתנה בתכיפות כה אדירה? זה מה שיעזור להם להקים את הסטארטאפ הגדול הבא, להפוך את החברה לטובה יותר או להתכונן טוב יותר אל הלא נודע? אולי, אבל לא רק. כמובן שאיננו מתיימרים לומר שלא צריך להשקיע בלימודים או שאין צורך לחשוב ולתכנן קדימה – ההיפך הוא הנכון. אבל העולם כפי שהוא כיום, רצוף בשינויים מהירים וקיצוניים, מחייב אותנו בהתבוננות מעמיקה ורחבה יותר על עתידנו האישי והחברתי, תוך התבוננות בהווה.

חשיבה עתידנית על הדרכים בהן נוכל לנצל את השינויים והחידושים בעולמנו לטובת החברה והסביבה, תורמת לקידומה של החברה האנושית ואנו בעמותת תעשיידע, הפועלת בשיתוף התעשייה בבתי ספר בכל רחבי הארץ, מאמינים כי מחובתנו לפתח בקרב התלמידים את היכולת לזהות את הצרכים שלנו כחברה בעתיד, להבנות תמונת עתיד ולתכנן תגובות לתרחישים אפשריים. כל זה, בכדי לסגל לכל תלמיד ותלמידה אישיות אדפטיבית המסוגלת להתמודד עם שינויים ויודעת לצפות אותם מראש. זהו כישור חיוני והישרדותי במציאות המשתנה במהירות של ימינו. לכן, פיתחנו קורס פורץ דרך בו נפתַח עם התלמידות והתלמידים את הצוהר אל הלא-נודע, נתנסה בחיזוי מושכל של טכנולוגיה עתידנית, נתרגל דפוסי חשיבה ייחודיים, נכיר את 'תעשיית העתיד' ונהפוך את הבלתי-אפשרי לאפשרי.

בראנץ' חגבים ודופלקס על מאדים

הדרישה למומחים בתחום חיזוי העתיד כבר קיימת בחברות גדולות ואפילו בצבאות ברחבי העולם, כיוון שזוהי מתודולוגיה שאינה מוגבלת לתחום אחד. לכן, המטרה אינה לספק לתלמידים 'ידע', אלא להנחיל להם כישורי חשיבה עתידנית שיטתיים ובכך, להעניק להם ראייה ופרספקטיבה רחבה.

במסגרת התכנית "עתידולגיה- מפצחים את אתגרי העתיד", ובשיתוף התעשיות הטכנולוגיות, בני הנוער יצאו למסע חוויתי בין תעשיות העתיד. הם יהפכו לשפים של המחר ויתנסו בקולינריה עתידנית. הם ישאלו שאלות כמו – איך נאכל בעתיד? מה נעשה אם יהיה פיצוץ אוכלוסין ולא יהיו מספיק גידולים חקלאיים? האם נתענג על חגבים בארוחת הבוקר? הם יכינו בעצמם מזון בקפסולות, קליפות אכילות, מים לעיסים וכל העולה על דמיונם הקולח. הם יקימו את המושבה הבאה על מאדים וימציאו את הרובוט החכם הבא, בהתבססות על הטכנולוגיות החדישות ביותר בתחום הבינה המלאכותית (AI), הם יעמדו על הקשר שבין חשיבה עתידנית לבין אחריות חברתית ובנוסף, יזדמן להם להיפגש מקרוב עם ההמצאות והחידושים הכי רלוונטיים בתעשייה הישראלית: הננו רפואה, התחבורה, הפוד-טק, החלל, ההיי טק, האופנה ועוד.

במסגרת פרויקט חקר והתנסות, המשתתפים בתכנית יפתחו תסריטי עתיד שונים פרי דמיונם, שיתבססו גם על חשיבה שיטתית, ניתוח ביג דאטה וחיזוי מושכל ומבוסס טיעון. התלמידים יתנסו בפרויקט ייחודי בו הם יבחרו סוגיה 'עתידנית', יכתבו ויערכו תסריט עתידני ויעלו את התוצרים לערוץVOD  ארצי של התכנית שיכלול זרקורים לעתיד במגוון תחומים וייתן גם לנו, הצופים המבוגרים, הצצה לאופן בו הדור הצעיר חווה ורואה את העולם. ומי יודע, אולי בזכותם נמנע את האסון או המגיפה הבאה או נגלה טכנולוגיה שטרם הופיעה. הפוטנציאל אינסופי.

סוס מהיר יותר

לתעשייה הישראלית ולאקדמיה תפקיד דרמתי ביכולת שלנו לעצב את העתיד ולהתמודד עם תרחישים אפשריים שונים. לא צריך להרחיק לכת בכדי לגלות עד כמה פיתוחים טכנולוגים שינו את המציאות שלנו מקצה לקצה וכיצד נשות ואנשי הטכנולוגיה סייעו לאנושות להתמודד עם אתגרים בכל תחום בחיים, עם טכנולוגיות מתקדמות שרק בראשית המאה ה21 נראו כחלום רחוק.

בעבר נהוג היה להסתכל על העתיד באמצעות הסקת מסקנות מהעבר, אך היום אנחנו יודעים שלא ניתן לעשות זאת וכי ההווה הוא זה שיסייע לנו להתבונן ולתכנן קדימה. בני אדם ואנשי מקצוע בהווה לא יכולים לדמיין באופן מדויק מה יהיה ולאן תתפתח הטכנולוגיה ולכן, עלינו לתאר את ההתפתחויות העתידיות בהתאם למציאות הנתונה. כמו שסיפר הנרי פורד (מייסד חברת הרכב פורד הידועה): "אם הייתי שואל אנשים מה הם רוצים הם היו עונים: סוס מהיר יותר".

בכל מקצוע מתבוננים על המציאות ותופסים את העתיד באופן שונה, אך חידוד מיומנויות החשיבה והניתוח של תהליכים שונים ושכלול האינטואיציה, יעניקו לתלמידים ולתלמידות גם פוטנציאל ענק בעולם העסקי והיזמי: פוטנציאל לדמיין את ההמצאה הבאה, פוטנציאל לחשוב על פתרון לבעיות ואתגרים אנושיים, ופוטנציאל להוציא לפועל את רעיונותיהם וליצור מציאות חדשה ואופטימלית.

וברמה האישית – מי לא ירצה לצאת קצת מגבולות הכיתה (או הזום) ולשחק בכדור בדולח? אמנם אנחנו לא מגדי עתידות, אבל התחזית לפי שעה היא אופטימית!

עמותת תעשיידע, בשיתוף התעשייה בישראל, משיקה תכנית התנסות ייחודית "עתידולוגיה- מפצחים את אתגרי העתיד" ומוציאה את התלמידים למסע חוויתי בין טרנדים עתידיים.