קטגוריות

שתפו!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram
הדפסה

רוצים לקרוא עוד?

למידה בסביבת עבודה
חיים רוסו

להנמיך את גדרות בית הספר

אנחנו חיים בעולם של שינויים דרמטיים בתחום הטכנולוגי המשפיעים על עולם התעסוקה באופן מהותי ועל העולם כולו כפי שאנו מכירים אותו. יש הרואים בכך איום.

קרא עוד »
יזמות
שירי שיפר

תובנות על יזמות מורים

מורה משקיעה או מורה יזמת? אלה היא מורה מחנכת בבי"ס יסודי במרכז הארץ. לפני כמה שנים היא הבחינה שכישורי ההבעה בכתב של תלמידיה נמוכים ושהם

קרא עוד »

תובנות על יזמות מורים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

מורה משקיעה או מורה יזמת?

אלה היא מורה מחנכת בבי"ס יסודי במרכז הארץ. לפני כמה שנים היא הבחינה שכישורי ההבעה בכתב של תלמידיה נמוכים ושהם מתקשים לבדם למצוא מקורות מידע מותאמים ומובנים לגילם ברשת. היא חשבה על רעיון של לייצר יחד עם תלמידיה אנציקלופדיה מקוונת מזמינה ומשחקית שערכיה נכתבים על ידי הילדים ולשימושם והקימה את "ויקיקידס".

שרית, מחנכת ותיקה בבי"ס יסודי במודיעין, חשה לפני כמה שנים שהיא זקוקה לחלוק עם מורות נוספות חלק מהצלחותיה בכיתתה. למרות שנהגה לשתף בחדר מורים, היא ביקשה לעצמה מרחב נוסף, רחב יותר, בו תוכל להתייעץ, לקבל השראה ורעיונות נוספים שיוכלו להעשיר את הוראתה. ללא כל ניסיון מוקדם, היא פתחה קבוצת פייסבוק וקראה לה "מורות משקיעות". כיום הקבוצה מונה למעלה מ- 66,000 מורים ומורות ומהווה אחת הקהילות פייסבוק הישראליות הידועות והתוססות בקרב מורים.

על פניו, נשאלת השאלה האם שרית ואלה הן יזמיות? האם העשייה שלהן מעבר לכותלי הכיתה או רק בין כותלי הכיתה הופכת אותן לסטארטאפיסטיות או שמא הן בעצמן "רק" מורות משקיעות?  מה מבחין בינן לבין כל מורה משקיעה אחרת ויותר מכך, האם הן מקדמות חדשנות במערכת החינוך?

בין חדשנות ליזמות

באופן נפוץ מאד, כשמדברים על יזמות עולה המושג של חדשנות, ולמרות שיש קשר בין השניים, קיימת אי בהירות בין שני המושגים ויש מקום להבחין ביניהם. יזמות מתבטאת בזיהוי הזדמנות לקידום פעילות כלשהי, אך הפעילות אינה חייבת להיות חדשה. חדשנות מתייחסת למספר תהליכים ומשתנים בו בעת,שמשפיעים בתורם על משתנים כלכליים ,חברתיים ,תרבותיים וסביבתיים ודוגלת במטרה של יצירת ערך חדש . היא מתייחסת לתוצר הסופי החדשני והן לתהליך היצור עצמו ,והינה למעשה אבן יסוד ביזמות. לדוגמה, זיהוי הזדמנות להכנסת שיטת הוראה ( לאו דווקא חדשה) לבית ספר, זוהי יזמות ואם היוזמה כוללת פעילות חדשה – למשל פיתוח אפליקציה חדשה שתתמוך באותה שיטת הוראה – מדובר ביוזמה חדשנית.

חדשנות אינה משמעותה בהכרח ש"הישן" לא טוב, אלא היא מהווה תוצאה של מכלול כלים המסייעים לנו להתגבר על בעיות חדשות, באופן אחר. אם החדשנות היא תוצאה, הרי שהיזמות מהווה מערכת של מיומנויות – אותם "שרירים" כגון חשיבה יצירתית, סקרנות, חקר וחשיבה לא שגרתית, שבהפעלתם יחדיו יכולים לייצר הקשרים חדשים וכתוצאה, חדשנות.

אלה ושרית, כל אחת בדרכה, אם במודע או שלא, ענתה על צורך קיים. האחת בקרב תלמידיה והשנייה בקרב עמיתיה, ושתיהן יצרו עבורם ערך חדש. שרית יצרה מרחב בלתי תלוי, א- פורמלי שאיגד קבוצה מקצועית ועודד אותה לחלוק רעיונות ומערכים פדגוגיים יצירתיים וחיזק את תחושת השייכות והגאווה המקצועית. אך חשוב מכך, אלפי החומרים ששותפו הפכו לאוצר בלום ששרית כיום מבקשת למצוא כלי טכנולוגי שיסייע לטייב ולקטלג אותו לשימושם של כל קהילת המורים. ואילו אלה, התחברה לעולם הדיגיטלי המשחקי המוכר לתלמידיה ועודדה אותם לכתוב על מה שמעניין אותם לטובת בני גילם. מתוך ההתנסות המעשית ממשית, תלמידיה העשירו ושיפרו את מיומנויות השפה והכתיבה שלהם ונהנו מלמידה רלוונטית ומשמעותית.

אז אם נחזור לשאלה שהעלנו, האם הן רק 'מורות משקיעות', ככל הנראה, התשובה היא לא.

יזמות מגלמת בתוכה חזון, השראה, חתירה ליעד ומשימתיות ברורה. היזם החינוכי, כמו כל יזם אחר, לא רק יבחין ויזהה בעיה, הוא יחפש את הפתרון היצירתי, הוא ישדר לעצמו ולסובבים אותו אופטימיות, הוא יהיה עירני ומעורב בסביבה שלו וידע לפעול מהר. הוא יפעיל את החושים התקשורתיים שלו בחכמה וידע לגייס תומכים בחזון שלו. סף ייאושו יהיה גבוה והוא יתבונן בסיכונים כהזדמנויות וכמאמר פרופ' שמעון עמר, התכונה הנוספת והחשובה מאין שתבדיל בינו לבין כל יזם אחר, היא שהכרח שיהיה לו גם חוש מפותח ללקיחת אחריות על הדורות הבאים. יכול להיות שאמירתו של פרופ' עמר יכולה להיתפס כמחייבת מדי, ולכן אולי נסתפק באמירה שמניעיו של היזם החינוכי יהיו מונחים בדר"כ על ידי סט ערכים חינוכיים ורצון לשפר אלמנטים קיימים בהוראה, למידה או הערכה.

חדשנות מן השטח

יוזמות כשל אלה ושל שרית נקראות בעגה המקצועי יזמות מן השטח, או חדשנות מן השטח ( bottom up innovation).  חדשנות מן השטח נוצרת ומובלת ע"י יחידים ללא יד מורה של מקבלי ההחלטות בארגון או מערכת, להבדיל מחדשנות "מלמעלה" ( Top Down),שהיא תוצר יחסית תחום של מדיניות מוגדרת מראש. מצע גידול הטוב ביותר של חדשנות מן השטח יהיה חברה המעודדת תרבות יזמית ובה ישנם מאפייני תעוזה, עידוד להתנסות ומבנים היררכיים לא נוקשים שיאפשרו מוביליות וגמישות. חדשנות בכלל, ומן השטח בפרט, תפרח במקומות בהם הכישלון נתפס כהזדמנות ללמידה ולצמיחה ולאו דווקא כגורם מעכב.

ואכן לא פלא ולא בכדי שישראל נתפסת כאחת המדינות עם מס' הסטארטאפים הגדול ביותר בעולם. ההבנה שיזמות וחדשנות היא קריטית להמשך צמיחתה של החברה בישראל ולשמירה על מעמדה כמובילה בקרב הקהילה הבינלאומית, מצריך שימת דגש משמעותי על חינוך ליזמות,  ובראש ובראשונה בקרב אנשי חינוך – בגדר educating the educators. יש צורך להצמיח מורים אשר ידברו את שפת היזמות ויתנסו קודם כל בעצמם בתהליך יזמות. יחדדו את יכולתם לפעול באופן יצירתי ומאתגר, יתנסו במתודות שונות של פתרון בעיות ויחדדו את החשיבה הביקורתית שלהם. וכאן, נשאלת השאלה האם כל אנשי מערכת החינוך יכולים להיות "יזמי- על", והאם ניתן ללמד אנשי חינוך להיות כאלה?  התשובה מורכבת. מחד גיסא, סביר להניח, שלא. זו אינה תפיסה פסימית, אולם כפי שכל תרבות מתנהלת, ישנה הרוח והקודים שמובילים את הרוב וישנם הבולטים אשר מובילים את מבנה הלהק ומהווים את ראש החץ שמוביל את המעוף. אותם ראשי חץ, יהיו היזמים שחזונם החינוכי יתגשם ורמת השפעתם תהיה גבוהה. מאידך, אם נתבונן ביזמות כפי שהגדרנו אותה, כשפה, כמכלול מיומנויות וכישורים שניתנים לתרגול ולמידה, סבירות גבוהה שהלומדים אותה יהיו אנשי חינוך טובים יותר, שכן ארגז הכלים היזמי מגלם בחובו מיומנויות רבות אשר נתפסות היום כהכרח המאה ה-21.

יזמות מורים בליווי אנשי תעשייה

כיום בישראל, מתקיימת תרבות יזמית חינוכית ענפה, הן ברמת הבודדים והן ברמה הארגונית. תרבות זו באה לידי ביטוי בקיומן של עשרות התאגדויות עצמאיות של אנשי חינוך מן השטח שמקיימים קהילות תוססות באונליין ואופליין, וכן גם בקיומן של עשרות מסגרות פורמאליות וא- פורמליות המבקשות להביא שינוי וחדשנות ע"י למידה והתנסות יזמית. מסגרות אלה, בחלקן זוכות לתמיכה ממשרד החינוך ומגופים ממשלתיים אחרים ( כגון, ישראל דיגיטלית מהמשרד לשיויון חברתי) ומגופים רבים במגזר השלישי, אשר נותנים את המסגרת המקצועית שמסייעת לקדם ולהוביל את היוזמות.

אחת התופעות המעניינות בעולם היזמות החינוכית, היא ההבנה העמוקה שיש לא רק לאמץ מתודות מהעולם העסקי הייטקי לעולם החינוך, אלא גם לשלב כמה שיותר אנשי תעשייה, כגון מנהלי מוצר, אנשי שיווק ופיתוח עסקי, מנהלי פרויקטים טכנולוגיים ועוד, בחשיבה פורצת דרך יחד עם אנשי החינוך, כדי להביא לפתרונות פורצי דרך. השילוב של אנשי פדגוגיה, אותם אנשי שטח המכירים את הכאבים של תחומם, יחד עם אנשי תעשייה מומחים בתחומם, מוביל להתבוננות והתייחסות אחרת ורעננה לתוך עולם החינוך. EdStart היא חממה של משרד החינוך בה עושים בדיוק את זה. התכנית מאתרת אנשי חינוך המביאים את הכאב שלהם מן השטח יחד עם פתרון פדגוגי טכנולוגי ראשוני. EdStart שמה לעצמה למטרה להעצים את אותם אנשי חינוך יזמים, ע"י מתן כלים וחשיפה לעולם היזמות הטכנולוגית, יחד עם מנטורים מעולם ההייטק והסטארטאפים, במטרה להצמיח אותם ולהחדיר את המיזמים שלהם בצורה רחבה למערכת החינוך הארצית. התכנית מספקת למורה היזם כלים להתפתחות מקצועית שתוביל להצלחת המיזם, בשאיפה שיוכל להשפיע על כמה שיותר אנשי הוראה ותלמידים בכלל המגזרים החברתיים בישראל. ייחודיות התכנית באה לידי ביטוי הן במתן דגש על הטכנולוגיה ככלי יעיל אשר יכול להביא לסקיילביליות ולחדשנות בהוראה, למידה ומדידה, והן בתמיכה של משרד החינוך ביוזמות בהפצה והטמעה במערכת הרשמית.

אלה שגיא מויקיקידס ושרית מלר מקבוצת מורות משקיעות, הן דוגמה לשתי יזמיות מתוך כ- 60 אנשי חינוך שצמחו מן השטח ונכנסו לתכנית שסייעה להם בדרכם היזמית. במסגרת התכנית פותחו כבר למעלה מ- 17 כלים חינוכיים טכנולוגיים אשר נמצאים בשלבים שונים של הטמעה במערכת החינוך.

התכנית משויכת ליחידת חדשנות טכנולוגית בחינוך, במנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע של משרד החינוך, בשיתוף ישראל דיגיטלית מהמשרד לשיוויון חברתי ועמותת תעשיידע אשר מתכננת, מנהלת ומפעילה את החממה.

לפרטים נוספים על התכנית, ניתן להיכנס לאתר https://edstart.education.gov.il/

רוצים לקרוא עוד?

הירשמו לניוזלטר שלנו >>

ברוכים הבאים
לעולם של המחר!

רוצים להישאר מעודכנים? השאירו פרטים והצטרפו לניוזלטר שלנו >>